השפעות דיפרנציאליות של סגרים של COVID-19 על הרווחה: קורלציה בין גיל, מין וכרונוטיפ*"
המגבלות חסרות התקדים שהוטלו עקב מגפת ה- COVID-19 שינו את הרגלי היומיום שלנו והשפיעו קשות על רווחתנו ועל הפיזיולוגיה שלנו. ההשפעה של שינויים אלה טרם הובנה במלואה.
במאמר הזה ניתחנו נתונים מפורטים של 169 אנשים שהשתתפו במחקר במשך חודשיים עד שישה חודשים, לפני ובמהלך הסגר השניבזמן מגפת COVID-19 בישראל.
הוצאנוו 12 אינדיקטורים הקשורים לרווחה מנתונים של שעונים חכמים ומשאלונים שמולאו אישית על ידי משתתפים שעשו זאת מידי יום ביומו באמצעות אפליקציה מיוחדת בטלפון הנייד שלהם.
מצאנו באופן כללי כי הסגר גרם לשינויים משמעותיים במצב הרוח, באיכות וכמות שעות שינה, בפעילות ספורטיבית ובמפגשים חברתיים. בנוסף הוא גם גרם לשינויים בדופק במצב מנוחה וגם השפיע על כמות הצעדים שאנשים עושים במהלך היום. בחינת הנתונים של בתת אוכלוסיות העלתה כי משתתפים צעירים יותר (בגילאי 20-40 שנים) סבלו מירידה גדולה יותר במצב הרוח ובמספר הצעדים בהשוואה למשתתפים מבוגרים (בגילאי 60-80 שנים).
כמו כן, נשים סבלו מעלייה גבוהה יותר במתח ומהקטנת שיעור המפגשים חברתיים בהשוואה לגברים. Younger early chronotypes–לא ברור למה הכוונה? הם.... לא הגדילו את משך שעות שינה שלהם וסבלו מירידה חדה במצבי הרוח.
הממצאים מדגישים כי בעוד הסגר השפיע קשות על הפיזילוגיה ועל איכות החיים באופן כללי של כלל התושבים, נזק גדול יותר זוהה בתתי אוכלוסיות מסוימות. בהמשך לכך, ההמלצה שלנו הינה לתת תשומת לב מיוחדת לאנשים צעירים, שלרוב אינם נמצאים במוקד התמיכה החברתית, ולנשים.
· כרונוטיפ הוא הביטוי ההתנהגותי של תהליכים פיזיולוגיים – שעות שינה, דופק, תיאבון, לחץ דם ....
https://royalsocietypublishing.org/doi/10.1098/rsif.2021.0078
Comments